בִּשְׁטָר. מָה אִם הַכֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא הֲרֵי הוּא מַכְנִיס. שְׁטָר שֶׁהוּא מוֹצִיא אֵינוֹ דִין שֶׁיַּכְנִיס. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַּכֶּסֶף שֶׁהוּא מוֹצִיא לְהֶקְדֵּישׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. תֹּאמַר בִּשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא לְהֶקְדֵּשׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. נִשְׁבַּר קַל וָחוֹמֶר וְחָזַרְתָּה לַמִּקְרָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הִקִּישׁ הֲוָויָתָהּ לִיצִיאָתָהּ. מָה יְצִיאָתָהּ בִּשְׁטָר אַף הֲוָייָתָהּ בִּשְׁטָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשטר. מנלן ודין הוא מה אם הכסף שאינו מוציא שאינה מתגרשת בכסף:
שהוא מוציא להקדש ידי פדיונו. שהוא יוצא ידי פדיונו אם נתן כסף בעד הקדשו תאמר בשטר שאם כתב בשטר הקדש זה פדוי אינו פדוי ונשבר קל וחומר ומעתה חזרתה למקרא ולפום כן איצטריך היקישא להקיש הוי' ליציאה:
וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה. וְדִין הוּא. מָה אִם יְבָמָה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּבִיאָה. עִבְרִייָה תוֹכִיחַ. שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף וְאֵינוֹ נִקְנֵית בְּבִיאָה. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל זוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף לֹא 1b תִקָּנֶה בְּבִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף. וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עברייה תוכיח כו'. והילכך איצטריך קרא לתרווייהו כי יקח לקניית כסף ובעלה לקניית ביאה:
אָמַר רִבִּי יוּדָן. קַל וָחוֹמֶר לְבַת חוֹרִין שֶׁתִּקָּנֶה בַּחֲזָקָה. וְדִין הוּא. מָה אִם שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בַּחֲזָקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ. בְּבִיאָה הִיא נִקְנֵית וְאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. קַל וָחוֹמֶר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁתִּקָּנֶה בְבִיאָה. וְדִין הוּא. וּמָה אִם בַּת חוֹרִין שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה נִקְנֵית בְּבִיאָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּחֲזָקָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּבִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָה וגו'. בַּחֲזָקָה הִיא נִקְנֵית וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָאִשָּׁה נִיקְנֵית בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים. אוֹ בְכֶסֶף אוֹ בִשְׁטָר אוֹ בְבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קל וחומר לבת חורין שתקנה בחזקה. אם עושה אחת מהמלאכות שאשה מחויבת לבעלה נימא שתקנה בכך קל וחומר משפחה כנענית:
עַד כְּדוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. בַּגּוֹיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב הִנִּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא בְעוּלַת בָּעַל. עַל הַבְּעוּלוֹת הֶן חַייָבִין. וְאֵינָן חַייָבִין עַל הָאֲרוּסוֹת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָֽמְרָה. וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא נִתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זוֹנָה עוֹמֶדֶת בַּחֲלוֹן. בָּאוֹ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נֶהֱרַג וְהַשֵּׁינִי נֶהֱרַג עַל יָדָיו. וְכִי נִתְכַּוֵּן הָרִאשׁוֹן לִקְנוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכי נתכוין הראשון לקנותה. אלא לאו ש''מ דאפילו לא נתכוין לקנותה קאמר שמואל דעושה בעולה:
והשני נהרג על ידו. שנעשית בעולת בעל על ידי הראשון:
זונה. נכרית פנויה:
מילתיה דר''א אמרה. שאין העכומ''ז עושה בעולה עד שיתכוין לקנותה בביאה זו וממילתיה דשמואל שמענו דס''ל אפילו לא נתכוין לקנותה:
בעכומ''ז. מנין ומי נימא דאיתרבו לכל הקניות כמו דאיתרבו לעריות:
והיא בעולת בעל. ולא כתיב והיא אשת איש ללמד על הבעולות הן חייבין ולא על הארוסות ואין להן קנייה אלא בביאה:
עד כדון. למדנו שהאשה נקנית באחת משלש דרכים אלא בישראל:
אִישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ. אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם שֶׁבָּאוֹ עַל הָעֲרָיוֹת הָאוּמּוֹת שֶׁיִּדּוֹנוּ בְדִינֵי הָאוּמּוֹת. וְאִם בָּאוֹ עַל עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּדּוֹנוּ אוֹתָם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מִכּוּלָּם אֵין לָךְ אֶלָּא אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. שֶׁאִם בָּא עַל אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל חַייָב. עַל אֲרוּסַת גּוֹיִם פָּטוּר. אִם בָּא עַל אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל חַייָבִין. בְּמַה הוּא מִתְחַייֵב. בְּדִינֵיהֶן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִין תֵּימַר. בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנֵי עֵדִים וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה דַייָנִים זוֹ בְהַתְרָייָה וּבִסְקִילָה. וְאִין תֵּימַר. בְּדִינֵיהֶן. בְּעֵד אֶחָד וּבְדַייָן אֶחָד וְשֶׁלֹּא בְהַתְרָייָה וּבְסַיָּף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במה הוא מתחייב. אם בדיניהן במיתתן או במיתת ישראל ומפרש ואזיל דאין תימר בדיני ישראל צריך שני עדים כו' ובסקילה כדין נערה המאורסה ואין תימר בדיניהן בעד אחד כו' כדנפקא לן מקראי דכתיב אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש אפי' בדיין אחד מיד כל חיה אפילו שלא בהתראה אדרשנו מיד האדם אפי' בעד אחד:
אם בא כו'. כמו אמר מר הוא:
מכולם. העריות אין לך להביא אלא ארוסת ישראל בלבד דלדידהו לית להו כדילפינן לעיל:
אלא להביא את העכומ''ז. לעריות ישראל דבעריות דידהו לא איצטריך דמלאמר נפקא ויצו ה' אלהים על האדם לאמר זו גילוי עריות ואם באו על עריות העכומ''ז ידונו כעכומ''ז לאפוקי אותם שאינם מוזהרין עליהן וקרא דהכא אתי לרבות שאם באו על עריות ישראל חייבין כישראל:
איש. איש כתיב בפרשת עריות:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי מוֹסִיף בְּחוֹנְקוֹ. מִפְּנֵי עַצְמוֹ. מַה טַעַם. כִּי דָם בָּאָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה טעם כי דם באדם. משמע דכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך ודריש לה הכי באדם דמו ישפך ואיזהו שפיכת דם של אדם שהיא בגופו של אדם זו חנק שאין דמו יוצא לחוץ. ולא איפשיטא האי בעיא:
מפני עצמו. של מקרא הזה:
ר' יודה בר פזי מוסף בחונקו. פליג על הא דקאמר מיתתן בסייף ומוסיף על האי דרשא דקרא שאין מיתתן אלא בחונקו:
בִּשְׁטָר. הָדָא דְתֵימַר. בִּשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. אֲבָל בִּשְׁטָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה כְּכֶסֶף הוּא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. לא סוֹף דָּבָר בִּשְׁטָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. וַהֲלֹא מִתְקַדֶּשֶׁת הִיא הָאִשָּׁה בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. אֶלָּא אֲפִילוּ כְתָבוֹ עַל הַחֶרֶס אוֹ עַל נְייָר וּנְתָנוֹ לָהּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתבו. לגט על דבר שהוא איסור הנאה:
בשטר הדא דתימא. אפילו בשטר שאינו יפה שוה פרוטה מקודשת דאלו בשטר שהוא שוה פרוטה ככסף הוא ומאי קמ''ל פשיטא הא שוה פרוטה כפרוטה:
מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רֹבָה אָֽמְרָה. גּוֹיִם אֵין לָהֶן גֵּירוּשִׁין. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. גּוֹי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרוּ שְׁנִיהֶן. אֵנִי קוֹרֵא עָלֶיהָ לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁילְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתַּהּ. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְהִכְשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותני כן מעשה. כזה בא לפני רבי והכשיר להראשון להחזירה:
ואח''כ נתגיירו שניהן אין אני קורא עליה לא יוכל וגו'. דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וגירושי גיותן לאו גירושין הן:
הֲרֵי לָמַדְנוּ. גּוֹיִם אֵין לָהֶן קִידּוּשִׁין. מָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶם גֵּירוּשִׁין. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי וְרִבִּי חָנִין בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה רוֹבָה דְצִיפּוֹרִין. אוֹ שֶׁאֵין לָהֶן גֵּירוּשִׁין אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶן מְגָֽרְשִׁין זֶה אֶת זֶה. רִבִּי יוֹחָנָן דְּצִפֹּרִין רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר י֨י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי גֵּירוּשִׁין. לֹא נָתַתִּי גֵירוּשִׁין בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כָּל הַפֲּרָשָׁה כְתִיב י֨י צְבָאוֹת. וְכָאן כְּתִיב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. לְלַמְּדָךְ שֶׁלֹּא יִיחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בְגֵירוּשִׁין אֶלָּא בְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי חנניה. קאמר כל הפרשה במלאכי כתיב ה' צבאות שהוא על כל העולם כולו וכאן כתיב אלהי ישראל ללמדך שלא ייחד הקב''ה בגירושין בעכו''ם כלל:
בישראל נתתי גירושין. רבי יוחנן דייק תורת גירושין אתא למעוטי דקרא מיירי בהכי כי שנא שלח וגו' ולא נתתי תורת גירושין זה בעכו''ם אלא שניהם מגרשין זא''ז:
או שאין להן גירושין. כלל דנתמעטו מהמקרא דלקמיה או שלא נתמעטו אלא שאינם בתורת גירושין דישראל שהאיש מגרש את אשתו ובעכו''ם שניהן מגרשין זה את זה ואפילו היא מגרשת אותו כדפליגי אמוראי בהא:
מהו שיהא להם גירושין. אתר שקנאה בביאה אם יכול הוא לגרשה:
הרי למדנו עכומ''ז אין להם קידושין. בכסף כדדריש לעיל שאין להן אלא בעולת בעל אבל לא ארוסות:
רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. הַעֲרָייָה בְּזָכוֹר מָה הִיא. הַעֲרָייָה בַּבְּהֵמָה מָה הִיא. וְכָל הָעֲרָיוֹת לֹא מִן הַנִּידָּה לָֽמְדוּ. זָכָר מִינָּהּ. בְּהֵמָה מִינָּהּ. עַד כְּדוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. בַּגּוֹיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִינָּהּ. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְאֶשֶׁת חֲבֵירוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְדִכְוָותָהּ לֹא בְזָכוֹר וְלֹא בִבְהֵמָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא מינה. מגופו של מקרא מצינו למדין דכמו ולא דבק באשת חבירו אפילו כל שהוא אפילו בהעראה חייב דדיבוק מיקריא ודכוותה בזכור ובבהמה:
בעכומ''ו. העראה מנין:
וכל העריות לא מן הנדה למדו. להערייה דכתיב בה מקורה הערה וכתיב בפרשת עריות כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות לנדה ואם כן זכור נמי ילפינן מינה וכן בהמה דבהעראה חייב דבכלל התועבות הן:
אִין תֵּימַר בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִתְגַּייֵר חַייָב. אִין תֵּימַר בְּדִינֵיהֶם. נִתְגַּייֵר פָּטוּר. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁקִּילֵּל אֶת הַשֵּׁם נִתְגַּייֵר פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה דִינוֹ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מְנַיִין שֶׁבְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עַל עֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְאֶשֶׁת חֲבֵירוֹ. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. 2a וְלֹא בְזָכוֹר וְלֹא בִבְהֵמָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ נֶהֱרַג. מַה טַעַם. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶן עוֹשִׂין בָּשָׂר אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עושין בשר אחד. לאפוקי שלא כדרכה:
ולא בזכור ולא בבהמה. דלא שייך דיבוק בהו:
מנין שבני נח מוזהרין על העריות כישראל. בעריות דידהו:
מפני שנשתנה דינו. שצריך התראה כו' ונשתנה מיתתו שעכשיו בסקילה:
אין תימר. ועוד נ''מ אחרינא דאין תימר בדיני ישראל דיינינן להו אם נתגייר אח''כ חייב שהרי לא נשתנה דינו ומיתתו אבל אין תימר בדיניהם אם נתגייר פטור כדא''ר חנינה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source